נו בחיאתק…

אח, קשה לשכוח את ההופעה ההסטורית שהיתה כאן. מייק והחבורה מרביצים עכשיו סיבוב חדש, עם כמה גימיקים מגניבים, והוידאו הזה ממחיש למה אנשים רבים כולל אותי מעריצים אותו.

כדאי אולי בהמשך לכתוב כמה מלים על האלבום החדש. סקינר שינה קצת פאזה בגישה, ולקח פנייה חדה למחוזות פילוסופיים מהורהרים. משהו מזה קצת מפספס, אבל יש שירים טובים. הנה וידאו עם קצת הסברים על האלבום:

ובלי שום קשר, מה שהוא ומייהם עושים עם ביט סטיבי זה פשוט בית ספר לאיך אומנים צריכים להתנהל בעידן היוטיוב.

סמאשינגמאג פרסמו היום פוסט על 35 עיצובי עטיפות לתקליטים מעוררות השראה (הרבה יותר מדי שמות צפויים…מעט מידי דוגמאות מהשוליים והאלטרנטיב), שבסופו נחשפת הפתעה נחמדה: עטיפת התקליט הראשונה בהיסטוריה שהתהדרה בעיצוב גרפי.

בשנת 1939, הצליח אלכס סטיינוייס, ארט דיירקטור צעיר בחברת התקליטים קולומביה, לשכנע את הבוסים לתת לו לשחק עם עיצוב העטיפה. עד אז מסתבר שתקליטים נמכרו בעטיפה גנרית, נטולת כל גרפיקה. מאותו רגע, כפי שאומרת הקלישאה, הגיחה נישה אומנותית חדשה לעולם והפכה לאחת מהמרכזיות בתרבות המודרנית, מעצם היותה נגישה להמונים. (לינק למאמר המקורי).