נו בחיאתק…

הוא ללא ספק אחד הארועים היותר שווים שקרו בזמן האחרון.

אחד מגדולי הדור.

מאיפה הביאו את הרעיון למודעה כזאת בגוגל:

מה שבכלל לא ברור לי הוא איזה מילות קוד המפרסם בחר פה, שגרמו למודעה הזאת להתנוסס בתיבה כמה פעמים בשבועות האחרונים.

זה עוד לא הכל דרך אגב. אם יצא לי למצוא איזה צילום מסך אחר, יש לי עוד מודעת ג'ימייל חסרת כל פרופורציות למציאות שתקפה אותי יום אחד.

סוף סוף יש מתמודדים ראויים לאשר עידן.

(וורדפרס מעצבן עם הריזייס הלא מובן לתמונה, אני מנסה לפתור את זה)

היום כשהלכתי לסידורי יום שישי פתאום ראיתי מישהי שנראתה לי ממש מוכרת. לא הצלחתי לזכור מאיפה, אבל היו איזה כמה שניות של בהייה משותפת.

רק אחר כך בבית נזכרתי שפגשתי אותה פעם באיזה ארוע של ה"סצנה" (כן, זה מרכאות של זלזול) ודווקא היה איזה וייב שם, רק שמכל ההמולה וספורי הסבתא הטיפוסיים לא נוצר מצב.

בעסה, בגלל יריד האוכל הזה של דיזנגוף סנטר, הייתי מרוכז בלחשוב על איזה אורז פרסי כדאי לקנות, במקום לעצור שניה, לאמץ קצת את השכל ואולי להזכר.

ואללה, מסתבר. האמת שבכלל לא תכננתי להתחיל בלוג בעברית, אבל נראה לי לגמרי לא מתאים לנהל דו שיח עם הקירות פעמיים בשבוע ולחשוב שזה באמת שווה את הזמן.

אז נראה, תכלס אין לי יומרות יותר מדי גדולות. במידה ואני אצליח להתגבר על העצלנות הטבעית והתרוצים הזמינים של "לא היה לי זמן/כח", אני מקווה שיצא מזה משהו נורמלי. בנתיים אין שום קונספט או כוון עריכתי. זורמים יעני.

בטח אני אנסה לכתוב קצת על התחומים שמעניינים אותי ואני עוסק בהם (מוסיקה דיגיטלית, אינטרנט) ונראה לי שגם יצוצו פה ושם כל מיני פוסטים רגעיים על חוויות כאלה ואחרות. רגע, הנה נראה לי כבר שיש אחת כזאת לפוסט הבא.